שימור פריון
שימור פריון מבחירה – הקפאת ביציות או ביציות מופרות(עוברים)
הנשים של המאה ה-21 הן אינן הנשים של פעם.
מדובר בנשים שאפתניות וקרייריסטיות שלא מוכנות להתפשר על התפתחותן העצמית לטובת הקמת משפחה בתחילת שנות העשרים שלהן.
עם זאת, הבאת ילדים לעולם וגידולם הם עדיין החלום של כולנו.
בעייה?
למרבה המזל התפתח פתרון לכך בעשור האחרון בדמות שימור פריון (הקפאת ביציות או ביציות מופרות).
מדוע בכלל צריך לשמר את הפריון?
לצערינו, עם הגיל כמות הביציות ('הרזרבה השחלתית') ואיכות הביציות הולכות ופוחתות.
זהו תהליך הדרגתי, ואין צורך להילחץ מכך יתר על המידה.
בשחלות האשה מיוצרים כ-7מיליון זקיקים ראשוניים עוד בשלב העוברי, ולאחר מכן, בעקבות הרס טבעי שלהם, מספר זה יורד בהתמדה (כ-2 מיליון בלידה, כ-400,000 סביב קבלת הווסת הראשונה, ועד לפחות מ-1,000 בגיל המעבר).
כמובן שקיימים שינויים בקצב זה בין אישה לאישה.
איך מתבצע התהליך?
תהליך הקפאת הביציות דומה מאוד לתהליך הטיפולי של הפרייה חוץ גופית (IVF) בחלקו הראשון.
מתחילים בטיפול הורמונלי על מנת לגרות את השחלות ליצור ביציות מרובות, להבדיל מהייצור של זקיק בודד וביצית בודדת שמתרחשים במחזור הטבעי שלל האישה.
הטיפול מורכב מזריקות תת עוריות על ידי עט ייעודית במשך כ 8-12 ימים (לא נעים ונשמע מפחיד, אבל במרבית המקרים – הנשים מדווחות שממש לא נורא).
במהלך הטיפול מבוצע מעקב קפדני שכולל אולטרסאונד ובדיקות דם לצורך בחינה של כמות וגודל הזקיקים ולמעשה של התגובה השחלתית לטיפול.
באופן זה ניתן לשנות ולהתאים את הטיפול האופטימלי לכל אישה ואישה. השלב הבא הינו שאיבת הביציות בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית קצרה.
השאיבה מתבצעת בגישה נרתיקית, תחת הנחיית אולטרסאונד.
בנקודה זו, קיימות שתי אפשרויות:
- את הביציות שנשאבו ניתן להקפיא ללא הפרייתם על ידי זרע
- ניתן להפרות את הביציות באמצעות שימוש בזרע תורם ולהקפיאן כביציות מופרות
עד לפני מספר שנים לא היה ידועה הטכנולוגיה היעילה להקפאת ביציות ורובן לא היו שורדות את ההקפאה.
לכן, האופציה היחידה אשר עמדה בפני האישה היתה להקפיא עוברים (ביציות מופרות).
כיום הטכניקה אשר מיושמת להקפאת הביציות נקראת זיגוג (ויטריפיקציה) וכוללת את הקפאת הביציות בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות בחנקן נוזלי.
הספרות הרפואית מלמדת שבטכניקה זו איכות הביצית נשמרת לאורך זמן ויכולה לאפשר לאישה היריון עתידי.
שיעורי ההישרדות של ביציות מוקפאות מגיעים לעד 80-90%, ובמרכזים רפואיים ברמה גבוהה שיעורי הפריה והריון של ביציות אלו גבוהים ודומים לאלו שהושגו במחזורי הפריה חוץ- גופית בביציות טריות.
נתונים אלו מאפשרים לך לוותר על הפריית הביציות באמצעות זרע תורם לפני הקפאתן, וכך להימנע מסיטואציה עתידית אפשרית בה תכירי בן זוג ותרצו ללדת ילדים ביחד, אולם לא תוכלי להשתמש בביציות ששמרת מכיוון שהן כבר מופרות על ידי תורם.
יש לציין כי במקרים מסויימים, במיוחד במצב של רזרווה שחלתית נמוכה, מומלץ לשלב בין הקפאת ביציות ובין הקפאת ביציות מופרות, על מנת להגביר את הסיכוי להריון ולידה בעתיד.
מי יכולה לבצע את התהליך?
על פי תקנות משרד הבריאות, ניתן לבצע את תהליך שימור הפריון בנשים בין הגילאים 30-41 שנים. עוד מצוין כי יבוצעו לכל היותר 4 פעולות שאיבה או עד להקפאת 20 ביציות.
חשוב להדגיש כי מספר הביציות שניתן לשאוב, תלוי בראש ובראשונה בגיל האישה, אולם יכול להשתנות באמצעות פרוטוקולי טיפול שונים ומינונים שונים של תרופות.
מהם סיכויי ההצלחה?
התהליך מתאים יותר לנשים מתחת לגיל 38 לאור העובדה כי ככל שהאשה צעירה יותר בעת ביצועו, כך קיים סיכוי גבוה יותר להצלחתו ולהשגת הריון ולידה בעקבותיו.
פרסום מדעי חשוב בנושא בוצע על ידי A.COBO מספרד, שהינה חוקרת ידועה בתחום, בו היא דיווחה על תוצאות שימור הפריון במוסדה. לצורך כך, היא חילקה את אוכלוסיית המטופלות לשתי קבוצות על פי גילן – עד 35 כולל, ומ-36 ואילך. לנשים שהקפיאו ביציות עד גיל 35 שנים נדרשו 15 ביציות מוקפאות כדי להשיג ב-85% מהמקרים לידה של ילד אחד. לחילופין, בנשים שהקפיאו ביציות החל מגיל 36 ואילך, נדרשו 11 ביציות מוקפאות כדי להשיג בשליש מהמקרים לידה אחת.
מהם הסיכונים?
הסיכון העיקרי בגירוי הורמונלי של השחלות הינו מצב הנקרא 'גירוי יתר שחלתי' (OHSS), אולם, למרות המספר הגבוה של הביציות שנשאבות, פרוטוקולי טיפול ייחודיים מונעים את התסמונת הלא רצויה הזו והסיכויים לכך קטנים ביותר.